תל אביב כמרחב של אור, ערפל ועמעום. הציורים נעים בין הברור והממשי לנעלם, ומבקשים ללכוד את המפגש בין הלבן של הבניינים לירוק העז של העצים המשתרעים בתוכם וביניהם.
הצבעוניות מצומצמת ומאופקת - לבן, אפרפר, כחלחל - ודרכה נוצר נוף כמעט חלומי, שבו העיר מתמוססת באור.
